חרדות ופחדים
החרדה כתופעה פסיכולוגית:
חרדה הנה תופעה פסיכולוגית המתאפיינת באי שקט רב מתח ודאגה, הפרעה בקשב ובריכוז, קושי לבצע את מטלות היומיום ועוד. מבחינה גופנית מתבטאת החרדה בסימפטומים שונים כגון דפיקות לב חזקות, בחילה, הזעה, הסמקה, קוצר נשימה, כאבי בטן, שלשולים, צורך תכוף להטיל שתן ואפילו עליה בלחץ דם וקצב לב.
ההבדל בין פחד לחרדה:
ההבדל בין חרדה לפחד מתבטא בהעדר כל קושי מציאותי אמיתי הגורם לחרדה וכן העדר ממצאים גופניים הגורמים לתופעות החרדה. אבל האדם החרד והאנשים שסביבו בטוחים בפעמים הראשונות של התפרצות החרדה כי זהו התקף לב או מחלה מסוכנת וע"כ יש להגיע בדחיפות לבית החולים (ורבים מהסובלים מטלטלים עצמם לחדר המיון דווקא באמצע הלילה מאחר ובשעות אלו תחושת הבדידות מתגברת ומלבה מאד את אש חרדה).
לעומתה, תחושת פחד הנה בעצם תגובה סבירה למצבים מסוימים. זו תגובה טבעית והגיונית לאירוע מוחשי, עמום ומסוכן. לעתים אדם מגיע לטיפול משום פחדיו וסבור שאינו "שפוי וחזק" כאשר למעשה "זכותו" המלאה להרגיש כפי שהוא מרגיש והדבר יחלוף במשך הזמן (למשל אישה העומדת לפני ניתוח לכריתת שד ומתביישת מכך שהיא פוחדת).
רק כאשר תחושת הפחד בלתי הגיונית, אינה קשורה ישירות בחיי הסובל או שעוצמת התגובה מופרזת מדי אזי אנו יכולים להבין כי מדובר בחרדה. למשל אדם החושש לדבר עם אנשים אחרים פן יצחקו עליו, אדם הנמנע לעלות במעלית או לצאת לבדו לרחוב כאשר באמת אין סיבות אובייקטיביות לכך.
ניתן לסווג את החרדות על פי תכניהן:
חרדה ממבחנים, חרדה לפני טסט לרשיון נהיגה וחרדה מעצם הנהיגה (בד"כ אנשים שעברו תאונת דרכים כלשהי אבל אני פוגש בקליניקה גם אנשים שלא חוו שום סכנה מיוחדת בכביש והם חוששים לנהוג), חרדה מטיפולי שיניים, חרדה מטיפולים או ניתוחים רפואיים, חרדת טיסה, חרדה ממקומות סגורים ולחילופין ממקומות פתוחים ויציאה אל מחוץ לבית, חרדת מעליות, חרדת גבהים, חרדה מקשר זוגי, חרדה ממחויבת ואחריות, חרדה מראיונות עבודה, חרדה מבעלי חיים שונים (מעופות עד נחשים וחרקים), חרדה מן הצורך להראות ולשוחח עם אנשים במפגש חברתי כלשהו, חרדת קהל (בד"כ קשורה להרצאות אך גם נתקלתי בחרדה לדבר עם בני המשפחה או לקדש בליל שבת וכו'). קיימת גם חרדה גורפת שאינה קשורה לתוכן כלשהו ומקורה בד"כ במחשבות לא מודעות, מאורעות מן העבר המתפרצים מן השכחה אל המציאות. החרדה יכולה להופיע כתגובת פרידה מבן או בת זוג, פיטורין מהעבודה, תחושת כישלון, מצב בריאותי, סכסוכים מכל סוג שהוא, זעזוע קשה. בוודאי שיש עוד חרדות הקשורות בתכנים ומצבים שונים אותם לא הזכרנו אך הם קיימים.
להלן הסבר המפרט יותר את מרכיבי הטיפול בהקשר לחרדה:
המרכיב הדינמי בטיפול מתבסס על הגישה לפיה החרדה נובעת מציפייה להתרחשות איומה שתתרחש ע"י כוח חיצוני (אדם אחר או מצב מאיים) או ע"י כוח פנימי (מחשבות מאיימות, תוקפנות עצורה, זכירת מאורעות עבר מפחידים). דרך "המסע המשותף" של המטפל עם המטופל או המטופלת, חקירת הסיבות שהביאו לתבנית רגשית שכזו בשילוב עם העלאת זיכרונות מן העבר הקשורים לחרדה ניתן לבנות את הנתיב להקלת התחושה המעיקה והבלתי נעימה הזו. מתעוררת מודעות ברורה ומדויקת לזכרונות מחשבות ורגשות שלא היו מובנים עד כה ואשר מסייעת לפתרון הקושי.
המרכיב ההתנהגותי בטיפול האינטגרטיבי מכוון לשינוי התנהגות בלתי רצויה שבמקרה זה היא החרדה. לעתים ניתן למצוא דרך לשלוט בעצמתה, בתכיפותה והאם תופיע בכלל. האדם לומד להתמודד עם החרדה המאיימת עליו וידועה האמרה, "לא לפחד מן הפחד." טכניקה נוספת בה אני משתמש הנה חשיפה מבוקרת למצבים מעוררי חרדה (דסנסיטיזציה) תוך כדי פיקוח והנחייה מתאימה המאפשרים לו או לה להשיג שוב את תחושת השליטה בעצמם ובחייהם.
המרכיב הקוגניטיבי מבקש להמיר דפוסי חשיבה בלתי מועילים או מזיקים בדפוסי חשיבה יעילים ומתאימים יותר. האדם בוחן את רגשותיו ולומד להבחין בין מחשבות מציאותיות למחשבות בלתי מציאותיות. בין מחשבות נכונות לשגויות. האם המחשבות שלו מועילות או מזיקות? כשלים חשיבתיים שונים בין אדם לאדם, בין גבר לאישה ובין מבוגר לילד. יש לזהות אותם, להיות מודעים להם וכמובן לשנות את החשיבה בהתאם (לדוגמא: כאשר קיימת התייחסות לא מציאותית ומופרזת לחרקים, עכברים, תנועה סואנת, קריאת עיתונים אובססיבית, שמיעת חדשות כל חצי שעה – הדרך להתפתחות חרדה הקשורה בכל אחת מהפרזות כאלו קצרה).
הטיפול בחרדה:
הטיפול הפסיכולוגי ככלל מותאם לכל אחד ע"פ אישיותו, רגשותיו, מצבו הנפשי והגופני, מחשבותיו ועמדותיו הקוגניטיביות ומשתנים אחרים. יש להביא בחשבון גם את משך זמן החרדה ועצמתה, מידת המוטיבציה של האדם להיפטר ממנה וכמה אחריות הוא מוכן לקחת על עצמו (יש אנשים שלא מוכנים בעצם להשקיע בפתרון מהותי למרות שהם מגיעים לטיפול אך מחכים בעצם לנס שהמטפל יעשה משהו והם רק פסיביים בתהליך.) אין "תרופת פלאים" אחת הפותרת בקלות ובמהירות את בעיית החרדה בפרט ובעיות נפשיות בכלל. הטיפול האינטגרטיבי בו אני דוגל הוא שילוב של טיפול דינמי, קוגניטיבי והתנהגותי תוך כדי שימוש בטכניקות היפנוטיות במידת הצורך. עיקר הטיפול נעוץ בקשר המיוחד שנוצר בין המטפל והמטופל והתחושה שהם יחדיו במסע משותף בו המטפל הוא המדריך אבל המטופל צריך ללכת אחריו וגם לידו ובעיקר "לבוסס בבוץ" עד שיגיע אל היעד.
חרדה הנה תופעה פסיכולוגית המתאפיינת באי שקט רב מתח ודאגה, הפרעה בקשב ובריכוז, קושי לבצע את מטלות היומיום ועוד. מבחינה גופנית מתבטאת החרדה בסימפטומים שונים כגון דפיקות לב חזקות, בחילה, הזעה, הסמקה, קוצר נשימה, כאבי בטן, שלשולים, צורך תכוף להטיל שתן ואפילו עליה בלחץ דם וקצב לב.
ההבדל בין פחד לחרדה:
ההבדל בין חרדה לפחד מתבטא בהעדר כל קושי מציאותי אמיתי הגורם לחרדה וכן העדר ממצאים גופניים הגורמים לתופעות החרדה. אבל האדם החרד והאנשים שסביבו בטוחים בפעמים הראשונות של התפרצות החרדה כי זהו התקף לב או מחלה מסוכנת וע"כ יש להגיע בדחיפות לבית החולים (ורבים מהסובלים מטלטלים עצמם לחדר המיון דווקא באמצע הלילה מאחר ובשעות אלו תחושת הבדידות מתגברת ומלבה מאד את אש חרדה).
לעומתה, תחושת פחד הנה בעצם תגובה סבירה למצבים מסוימים. זו תגובה טבעית והגיונית לאירוע מוחשי, עמום ומסוכן. לעתים אדם מגיע לטיפול משום פחדיו וסבור שאינו "שפוי וחזק" כאשר למעשה "זכותו" המלאה להרגיש כפי שהוא מרגיש והדבר יחלוף במשך הזמן (למשל אישה העומדת לפני ניתוח לכריתת שד ומתביישת מכך שהיא פוחדת).
רק כאשר תחושת הפחד בלתי הגיונית, אינה קשורה ישירות בחיי הסובל או שעוצמת התגובה מופרזת מדי אזי אנו יכולים להבין כי מדובר בחרדה. למשל אדם החושש לדבר עם אנשים אחרים פן יצחקו עליו, אדם הנמנע לעלות במעלית או לצאת לבדו לרחוב כאשר באמת אין סיבות אובייקטיביות לכך.
ניתן לסווג את החרדות על פי תכניהן:
חרדה ממבחנים, חרדה לפני טסט לרשיון נהיגה וחרדה מעצם הנהיגה (בד"כ אנשים שעברו תאונת דרכים כלשהי אבל אני פוגש בקליניקה גם אנשים שלא חוו שום סכנה מיוחדת בכביש והם חוששים לנהוג), חרדה מטיפולי שיניים, חרדה מטיפולים או ניתוחים רפואיים, חרדת טיסה, חרדה ממקומות סגורים ולחילופין ממקומות פתוחים ויציאה אל מחוץ לבית, חרדת מעליות, חרדת גבהים, חרדה מקשר זוגי, חרדה ממחויבת ואחריות, חרדה מראיונות עבודה, חרדה מבעלי חיים שונים (מעופות עד נחשים וחרקים), חרדה מן הצורך להראות ולשוחח עם אנשים במפגש חברתי כלשהו, חרדת קהל (בד"כ קשורה להרצאות אך גם נתקלתי בחרדה לדבר עם בני המשפחה או לקדש בליל שבת וכו'). קיימת גם חרדה גורפת שאינה קשורה לתוכן כלשהו ומקורה בד"כ במחשבות לא מודעות, מאורעות מן העבר המתפרצים מן השכחה אל המציאות. החרדה יכולה להופיע כתגובת פרידה מבן או בת זוג, פיטורין מהעבודה, תחושת כישלון, מצב בריאותי, סכסוכים מכל סוג שהוא, זעזוע קשה. בוודאי שיש עוד חרדות הקשורות בתכנים ומצבים שונים אותם לא הזכרנו אך הם קיימים.
להלן הסבר המפרט יותר את מרכיבי הטיפול בהקשר לחרדה:
המרכיב הדינמי בטיפול מתבסס על הגישה לפיה החרדה נובעת מציפייה להתרחשות איומה שתתרחש ע"י כוח חיצוני (אדם אחר או מצב מאיים) או ע"י כוח פנימי (מחשבות מאיימות, תוקפנות עצורה, זכירת מאורעות עבר מפחידים). דרך "המסע המשותף" של המטפל עם המטופל או המטופלת, חקירת הסיבות שהביאו לתבנית רגשית שכזו בשילוב עם העלאת זיכרונות מן העבר הקשורים לחרדה ניתן לבנות את הנתיב להקלת התחושה המעיקה והבלתי נעימה הזו. מתעוררת מודעות ברורה ומדויקת לזכרונות מחשבות ורגשות שלא היו מובנים עד כה ואשר מסייעת לפתרון הקושי.
המרכיב ההתנהגותי בטיפול האינטגרטיבי מכוון לשינוי התנהגות בלתי רצויה שבמקרה זה היא החרדה. לעתים ניתן למצוא דרך לשלוט בעצמתה, בתכיפותה והאם תופיע בכלל. האדם לומד להתמודד עם החרדה המאיימת עליו וידועה האמרה, "לא לפחד מן הפחד." טכניקה נוספת בה אני משתמש הנה חשיפה מבוקרת למצבים מעוררי חרדה (דסנסיטיזציה) תוך כדי פיקוח והנחייה מתאימה המאפשרים לו או לה להשיג שוב את תחושת השליטה בעצמם ובחייהם.
המרכיב הקוגניטיבי מבקש להמיר דפוסי חשיבה בלתי מועילים או מזיקים בדפוסי חשיבה יעילים ומתאימים יותר. האדם בוחן את רגשותיו ולומד להבחין בין מחשבות מציאותיות למחשבות בלתי מציאותיות. בין מחשבות נכונות לשגויות. האם המחשבות שלו מועילות או מזיקות? כשלים חשיבתיים שונים בין אדם לאדם, בין גבר לאישה ובין מבוגר לילד. יש לזהות אותם, להיות מודעים להם וכמובן לשנות את החשיבה בהתאם (לדוגמא: כאשר קיימת התייחסות לא מציאותית ומופרזת לחרקים, עכברים, תנועה סואנת, קריאת עיתונים אובססיבית, שמיעת חדשות כל חצי שעה – הדרך להתפתחות חרדה הקשורה בכל אחת מהפרזות כאלו קצרה).
הטיפול בחרדה:
הטיפול הפסיכולוגי ככלל מותאם לכל אחד ע"פ אישיותו, רגשותיו, מצבו הנפשי והגופני, מחשבותיו ועמדותיו הקוגניטיביות ומשתנים אחרים. יש להביא בחשבון גם את משך זמן החרדה ועצמתה, מידת המוטיבציה של האדם להיפטר ממנה וכמה אחריות הוא מוכן לקחת על עצמו (יש אנשים שלא מוכנים בעצם להשקיע בפתרון מהותי למרות שהם מגיעים לטיפול אך מחכים בעצם לנס שהמטפל יעשה משהו והם רק פסיביים בתהליך.) אין "תרופת פלאים" אחת הפותרת בקלות ובמהירות את בעיית החרדה בפרט ובעיות נפשיות בכלל. הטיפול האינטגרטיבי בו אני דוגל הוא שילוב של טיפול דינמי, קוגניטיבי והתנהגותי תוך כדי שימוש בטכניקות היפנוטיות במידת הצורך. עיקר הטיפול נעוץ בקשר המיוחד שנוצר בין המטפל והמטופל והתחושה שהם יחדיו במסע משותף בו המטפל הוא המדריך אבל המטופל צריך ללכת אחריו וגם לידו ובעיקר "לבוסס בבוץ" עד שיגיע אל היעד.
Copyright © 2025 All Rights Reserved