בחירת פסיכולוג ושיטת הטיפול המתאימה
 
I. הקדמה 
בתחום הרפואה, פרוצדורות טיפוליות מסוימות אפקטיביות יותר מאחרות ורופאים שונים יכולים בדר"כ לבצע אותן באותה מידת יעילות כרופאים אחרים.
בריאות הנפש הנו תחום מופשט יותר יחסית וההערכה מה יעיל או מיהו מטפל מוצלח קשה ומורכבת. מחקר מקיף שנעשה לגבי שיטות הטיפול הנפשי השונות הראה כי לכל שיטות הטיפול השונות יש השפעה חיובית המובילה לשינוי (החוקרים ספרו כ-240 שיטות טיפול שונות).
עם זאת, אין כל הבדל משמעותי בין השיטות השונות  (Smith and Glass, 1977).

ממצאים אלו נבדקו שוב ושוב והוכחו כתקפים בדרכי בדיקה שונות מאז ועד היום. לדוגמא נמצא לאחרונה כי לגבי טיפול בהפרעה פוסט טראומטית (PTSD), שיטות טיפול בעלות רציונל שונה לחלוטין אפקטיביות באותה מידה. החוקרים השוו טיפולים בדסנסיטיזציה של העיניים, טיפול קוגניטיבי, טיפול פסיכודינמי, היפנותרפיה ושיטות אחרות (Banish, Imel and Wampold, (2008. במיוחד הפתיע הדמיון בתוצאות הטיפולים של אלו הנמנעים מהיחשפות למאורע הטראומטי (כמו טיפול קוגניטיבי וטיפול הממוקד בהווה)  לעומת טיפולים שהתבססו על היחשפות ונגיעה ישירה במאורע שהביא לטראומה (כמו CBT וטיפול פסיכודינמי).
מחקר אחר השווה למשל בין טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT) לבין טיפול התנהגותי "טהור" (BT) בהקשר לחולי דכאון (Jacobson et. Al., 1996).  ההבדל המהותי בין שתי השיטות נעוץ בתוספת המרכיב הקוגניטיבי בטיפול CBT ונחשב מהותי והכרחי להצלחה הטיפולית. הממצאים הראו ששתי השיטות היו בעלות אותה אפקטיביות וע"כ מעמידות בסימן שאלה את ייחודה של שיטת ה-CBT.
כך נכונים כל הממצאים לגבי כל שיטות הטיפול ואפילו לגבי ההיפנותרפיה שאני נמנה על חסידי שיטה זו... מכאן נובע שמעבר לשיטות השונות קיימים בפועל מרכיבים משותפים סמויים המסייעים לאפקטיביות הטיפול והם המהווים את המשתנים שיש להתייחס עליהם ע"מ שהסתברות ההצלחה בטיפול תעלה.


II.  המרכיבים המשותפים החשובים מעבר לשיטות הטיפול השונות:

מעבר לשיטות הטיפול השונות:
המרכיבים המשותפים הבונים טיפול מוצלח ניתנים לסיווג בשלושה תחומים. מרכיבים משותפים כלליים הנכונים למטופל ולמטפל כאחד, מרכיבים משותפים לרמת המטפל מעבר לכל השיטות ומרכיבים משותפים הנכונים ברמת המטופל מעבר לכל השיטות.

 ברמה כללית: מרכיב חשוב בכל טיפול הוא איכות הקשר הנוצר בין המטופל למטפל אמפאטי המובילה ל"ברית טיפולית" משמעותית בין השניים והיא המסייעת לטיפול מוצלח.

1. מרכיב חשוב אחר הוא ה"מיתוס" הטיפולי המוגדר כרציונל הטיפול וההסבר לקשיי המטופל ולסבלו. אין כל צורך שמיתוס זה יהיה אמת מדעית מוחלטת ומוכחת מעבר לכל ספק. חשוב שמיתוס זה יתקבל ע"י המטופל בהבנה ויוביל ליישום תגובות מתאימות והולמות. חשוב מאד שהמטפל יזדהה עם האידיאולוגיה הטיפולית שלו ויפעל על פיה.

גורם נוסף היא ההסכמה ההדדית לגבי המטרות ודרך הטיפול. הסכמה כזו מובילה לעבודה משותפת והרמונית בין השניים ולא יישום כפוי של תיאוריה טיפולית כלשהי שהמטופל אינו מבין ואולי אף אינו חפץ בה (Hatcher and Barends, 2006).
 
ברמת המטפל:  כבר בשנות השלושים עלה נושא המרכיבים המשותפים שבטיפולים השונים. חוקר ידוע מאותה תקופה  הדגיש את השפעת אישיותו של המטפל ומידת האמון שלו באידיאולוגיה הטיפולית שלו (ולא חשוב איזו אידיאולוגיה) על איכות הטיפול (Rosenzweig, 1936).

1. נמצא כי המטפלים הטובים ביותר נכונים להקשיב לביקורת אמיתית המוטחת בפניהם ולקבלה (במידה ואירע קונפליקט ביניהם) מבלי ל"להטט" בתואנות כגון קשיי התקשורת של המטופל או שימוש קלוקל אחר במידע שעלה בשיחות קודמות. לעתים בתחילת הטיפול דווקא ה"ברית הטיפולית" אינה משביעת רצון אך ככל שנמשך הטיפול,  ברית זאת ומתעצמת. בקרב מטפלים פחות טובים הברית הטיפולית דומה או אפילו מוצלחת אך בהמשך השיחות היא הולכת ומתמעטת (Phillips, Werbart, Wennberg and Schubert, 2007).

 
ברמת המטופל: מידת שיתוף הפעולה שלו מתבטאת בנכונות מעורבות ואקטיביות בתהליך הטיפולי. כמה הוא נכון לשתף פעולה, כמה הוא מוכן לספר ולחשוף דברים וליישם את המסקנות העולות בחיי היומיום שלו.

1. תפיסת הטיפול ע"י המטופל  - ישנם מטופלים המגיעים לטיפול עם רעיונות מוגדרים פחות או יותר למה הם זקוקים ואלו מכתיבים ומשפיעים כיצד הם מפרשים ומיישמים את דברי המטפל. כך נמצא למשל כי מטופלים הנזקקים לתמיכה תופסים את תגובותיו האוהדות של המטפל כתגובות תומכות ומטופלים הזקוקים לתובנה של מצבם ( (insight תופסים את התגובות האוהדות של המטפל או המטפלת כתגובות מעוררות תובנה   .(Phillips, Werbart, Wennberg and Schubert, 2007)   
2. מרכיב נוסף הוא הציפיה לשינוי הקשורה בגמישות לקבלת האפשרות שקיימים הסבר או הסברים אחרים לתופעות השונות אותן מתאר המטופל או המטופלת. אין פלא כי ציפיה נכונה מהווה גורם קריטי ביעילותו של הטיפול הנפשי (Kirsch, 2005) .

 
סוף דבר:
סקרנו את מרכיבי הטיפול הקשורים הן למטופל הן למטפל והן ברמה הכללית. אפיינו את המשתנים המגדירים מטפל טוב מבחינת מידת האמון שלו בגישתו, יכולת ההכלה הקבלה וההקשבה שלו (או שלה). במקביל עסקנו במאפייני מטופל או מטופלת "טובים" ברמת שיתוף הפעולה, תפיסת הטיפול והציפיה לשינוי. הספרות בתחום רחבה ועוסקת בהיבטים רבים של הקשר הטיפולי שלא נכנסנו אליהם כאן אלא בחרנו להציג את התכנים הרלוונטיים ביותר למתעניין בטיפול פסיכולוגי מן הפן התיאורטי הרחב.
 
 
 ביבליוגרפיה:

sh, S., Imel, Z. E., & Wampold, B. E. (2008). The relative  efficacy of bona fide psychotherapies of post-traumatic stress disorder: A meta-analysis of direct comparisons. Clinical Psychology Review, 28, 746-758
Hatcher, R. L., & Barends, A. W. (2006). How a retum to theory could help alliance research.  Psychotherapy: Theory, Research, Practice, Training, 43, 292-299.
-Jacobson, N. S., Dobson, K. S., Truax, P. A., Addis, M. E., Koemer, K., Gollan, J. K.,  (1996). A component analysis of cognitive-behavioral treatment for depression. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 64, 295-30
.  Kirsch, I. (2005). Placebo psychotherapy: Synonym or oxymoron? Journal of Clinical Psychology, 61, 791-80
 Norcross,J.C.(2010), The therapeutic relationship in The heart and soul of change: Delivering what works ub therapy (ch. 4, 2nd. Ed.) by Duncan, B. , M.A. (Ed.), .L.(Ed.); Miller, S.D. (Ed.); Wampold, B.E.(Ed.) and Hubble, APA
 Philips, B., Werbart, A., Wennberg, P., & Schubert, J. (2007). Journal of Clinical Psychology, 63, 213-232
Rosenzweig, S. (1936). Some implicit common factors in diverse methods of  psychotherapy: "At last the  Dodo said, 'Everybody has won and all must have prizes'". American Journal of Orthopsychiatry, 6, 412-415
Smith, M. L., & Glass, G. V. (1977). Meta-analysis psychotherapy outcome studies. American  Psychologist, 32, 752-760